תומר המג"ד
יעל, אבנר, שי, טל, נעמה, אור וזיו,
אנחנו, גדוד 46, לוחמיו ומפקדיו, איבדנו קצין, לוחם, חבר. את כולו נתן למען הגנתה של מדינת ישראל.
ואתם איבדתם את היקר מכל.
גדוד "שלח", לוחמיו ומפקדיו מרכינים עמכם ראש ומשתתפים בצערכם העמוק.
"אני מאמין שהמחויבות של המ"מ כמפקד היא בראש ובראשונה למשימה וללוחמיו. שכן ללא לוחמים המשימה לא תוכל להתבצע. המחויבות שלי כמפקד המחלקה, היא למפקדים תחתי וכן למסגרות שמעלי בפלוגה ובגדוד".
כך כתבת, גיל, בדו"ח מ"מ שהגשת לי לפני כשבועיים. כאשר ציינת מהו ה"אני מאמין" כמ"מ, ואיך אתה רואה את עצמך כמפקד בפלוגה ג' ובגדוד. והדברים נראו בשטח – הרצינות, האחריות, הבגרות, ההתלהבות והחריצות.
גיל, ראיתי בך קצין מיוחד, אדם מיוחד, מרבה לחייך, לצחוק, להתלהב ולעיתים שקט, מלא סקרנות, רוצה להבין וללמוד.
כאשר טעית או שגית, לא הכחשת, רצית לתקן והצלחת. שכן היתה לך היכולת לשפר את עצמך ובצורה מהירה.
במהירות רבה לאחר תקופה בצמ"פ ובהדרכה, תפסת מקומך בפלוגה המבצעית – פלוגה ג', והשתתפת עימה באימון האחרון ובלחימה בשטחים.
באחה"צ של יום חמישי האחרון, כאשר נודע לי כי הופעלנו, באתי לפגוש אותך ואת לוחמיך במוצב "נועם" – מוצב קטן ליד יריחו.
הסברתי שיש משימה ואני עדיין לא יודע מהי, אפשרי קלקיליה. בכל מקרה צריך להכין את הכלים ולהתכונן. ואתה הבטת באותו מבט שותק, חוקר ודרוך הצמא לקבל עוד מידע.
אח"כ דיברנו על המוצב. הפגנת ידע ומקצועיות באיך מתבצעת הגנת המוצב, ובנושאים נוספים.
כשדיברנו על מצב הלוחמים, אמרת שהם מרגישים טוב ואוכלים טוב, ומיד הוספת שהטבח במוצב זה אתה, וחיוך גדול נשפך על פניך.
גיל – לא קל להיפרד מאדם, קצין, לוחם שכמוך, שעמד איתן תוך אומץ לב עם צאתו נוכח פני אויב וכדורים שורקים.
כדור אחד בודד חדר לחרך הצריחון ופגע בך פגיעה כה קטלנית שממנה לא שבת.
נוח על משכבך בשלום
יהיה זכרך ברוך
תומר גולן
מפקד גדוד "שלח"
