אכתוב בקצרה ובמהירות, מכיוון שיש בהעלאה על הכתב מעין סיכום ואני לא רוצה לסכם שום דבר. הסיכום בא בסוף, ואני לא רוצה שתסתיים. אתה חי במחשבות שלי, ברגשות שלי, בדרך שבה אני רואה את הצבעים היפים שבעולם.
בין כל שני אנשים שאוהבים זה את זה יש מעין מקום של אהבה, כמו פרח משותף שהם מגדלים יחד - וגם כשאתה אינך אני מרגיש שהאהבה שלי אליך, ואהבתך אלי עדיין קיימות.
לא ידעתי עד כמה אני אוהב אותך עד הערב, כשראיתי תמונה של אמא מחבקת אותך וזרועותיי הוצפו בתחושה שאני מחבק אותך בעצמי. אני כל כך רוצה לחבק אותך.
זהו. בקצרה. סיימתי לכתוב, אבל אתה עכשיו חלק ממני אתה גוון לחיים שלי - לפעמים הגוון מעציב ולפעמים הוא משמח. בכל יום אני נזכר מחדש שאיבדתי אותך, אבל בלילות אני שוכח.
בוא לבקר אותי בחלומות. אני אוהב אותך.

שי

גיל עם אחיו ואחותו, שי ונעמה








" אם אתם אוהבים מישהו אז תגידו לו, אל תחכו. אולי הוא יודע, אבל בכל אופן, שישמע אתכם אומרים לו את זה. אני לא הספקתי."