בלדה לחייל ושמו גיל / שחר בארי.

ילד ראשון למשפחה רגילה.
נכד ראשון לסבתא שמחה .
עם השנים גדלו הם שישה אחים,
אבל עכשיו נתרו הם רק חמישה.

               פזמון:
              די זה נגמר,
              שום דבר לא נשאר.
               גיל לא יחזור מהצבא.
              הוא נתן למדינה,
              את כל מה שביקשה.
              ולקראת סיום הוא נפל עם כדור לקסדה.

                        הוא גדל ונהיה נער נפלא.
                        הוא מאד מיוחד או לפחות הוא היה.
                        גיל אני אהבתי אותך,
                        אתה שינת אותי לטובה.

                              והנה בא השרות הצבאי.
                              שאותו רובנו מסיימים.
                              הוא רצה רק קרבי לא מתפשרים בכאלה דברים,
                              הוא אמר אני רוצה כבר להתחיל במבצעי.

                                                                                                 שחר.