שחר בארי

חלום

ערב יורד ואני מתחיל להתכונן לשינה
מצחצח שיניים מוריד חולצה מתכסה בשמיכה
זיכרון מעורפל מצטייר לי בלב של איש בדמותו
אך איש בדמותו מזמן כבר אינו

עברו השנים מאז שנפגשו פעם אחרונה
ובכל יום שעובר זה רק הולך וחוזר
הכאב שבלב גיל לא הולך או עוזב, הוא חוזר אליי תחת השמיכה
לא יחדול ולא ינוח לעולם

הוא ניגש אל ספי הוא אוחז בידי הוא שואל אותי מה נשתנה
אני אומר שהשמיים איבדו קצת צבע
ועכשיו הגעגוע חונק לי את הלב
הוא בא ומחבק אותי חיבוק אוהב

ואולי היה זה חלום בלהות
ואולי תחזור...

בכל יום מגיע הבוקר אני מתעורר
ונזכר כי חלום הוא מה שנשאר
דמעה קטנה ממלאת לי את האישון
געגוע מחזיר אותי לישון