אבי קורן

 

 

From: avi koren

Sent: Monday, January 10, 2005 1:53 AM

To: Yael and Avner Badihi

Subject: הולה אבנר ויעל

 

יש לי מעט זמן עם האינטרנט בעברית כי יש הרבה דורשים אבל הייתי חייב לשתף אתכם במשהו. אני מניח שבטח שמעתם לפני שבוע וחצי בחדשות על שרון חליאל ז"ל שנהרג בצונאמי בתאילנד. שרון היה חבר וחייל שלי בפלוגה וממש הצטערתי לשמוע על כך.

בארבעה ימים האחרונים אני כבר בדרום אמריקה. מטיל לי ברחבי בואנוס איירס

ארגנטינה. כששמעתי על שרון הייתי בניו יורק שהיא עיר מדהימה אני מניח שאתם

יודעים. הייתי לבדי כי אני ואחותי (שאיתה טיילתי בארה"ב) החלטנו להיפרד באותו יום. טיילתי לי ברחבי ניו יורק הענקית וחשבתי על כל האנשים היקרים שאיבדתי במהלך התקופה הקצרה הזו שאני חי על הכדור הגדול הזה. חשבתי על גיל ועל שחר ועכשיו גם על שרון. שלושה אנשים שכל כך אהבו לראות נופים ומראות, מקומות מרהיבים ובעלי חיים. ומעבר להכל שלושה אנשים שללא ספק אפשר להגדיר אותם כ- "אוהבי אדם". דמיינתי את עצמי כאילו אני מטייל עם גיל ברחבי ארץ האש בפטגוניה .

ועם שחר במסלולי האינקה בפרו ועם שרון בחופי ברזיל. בהתחלה כל כך כאב לי שכנראה זה לא יקרה לעולם. כשעמדתי מהורהר מול פסל החרות בקצה הדרומי של מנהטן הרגשתי כאילו מן התרוממות רוח. אני מקווה שאתם לא חושבים שאני מתפלפל אבל הרגשתי כאילו הם מטיילים איתי. כשאנחנו אומרים תמיד : " הם תמיד יהיו איתנו ברוחם" – פתאום תפס כיוון מדהים. והרגשתי כאילו הם באמת איתי. ומה שקשור קצת יותר אלכם. הייתי בבואנוס- מתוסכל מחוסר היכולת שלי לתקשר עם הארגנטינאים עם הספרדית המשובשת שלי (או יותר נכון צרפתית, ידיש,ערבית ואנגלית שלי )ובסך הכל רציתי לדעת מיקום של רחוב. פתאום חשבתי על גיל על היכולת שלו לאלתר ולהסתדר בכל מצב. אמרתי לעצמי שלא משנה מה אני לא נשבר. אז פתחתי מפה והתחלתי ללכת. (דרך אגב הייתי ממש לא בכיוון ) ובסוף הגעתי. הרגשתי כאילו איכשהו הוא כיוון אותי. בהתחלה הוא רק צפה מלמעלה נתן לי להיכשל אבל אחרי שהחלטתי לא להישבר הוא גם נתן איזו דחיפה קטנה משלו.

ממש היה חשוב לי לשתף אתכם ומכיוון שנותנים לי כבר מבטים כי אני לוקח יותר מדי זמן מחשב אני אסיים. שיהיה לכם שבוע טוב ומבטיח לשמור על קשר בהמשך

 

אבי קורן

 

 

 

From: Yael and Avner Badihi

Sent: Monday, January 10, 2005 11:56 PM

To: avi koren

Subject: RE: הולה אבנר ויעל

 

אבי

 

אני עונה לך בדמעות.

 

מאד התרגשתי ממה שכתבת לנו.

 

תודה מעומק הלב על הרצון והלב הטוב שלך לספר לנו.

אני מאמינה שמה שהרגשת זה נכון. לא דברנו על כל מעולם, אבל לנו יש תחושת קשר עם גיל, וגם תחושת עזרה שהוא נותן לנו, ואני בטוחה שהוא היה לעזרתך.

יש פתגם ידוע שאומר שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. מי שנמצא במצב שבו הוא אוזר עוז ולוקח אחריות על החיים שלו, מקבל עזרה, כמו שכתבת, דחיפה נוספת.

גיל, עבורנו, הוא הקשר לאלוהים. הוא התאחד איתו ומהווה עבורנו הקשר הזה, ולכן הוא המעביר לנו את העזרה, וכך גם לך.

רק מי שנמצא במקום אמיתי ומדויק בחייו זוכה לכך. ואני שמחה מאד להרגיש שאתה נמצא במקום כזה. קרוב לעצמך.

אני מאחלת לך המשך טיול מוצלח. שתהנה מההזדמנויות שייקרו על דרכך.

באהבה

 

יעל

 

Sent: Wednesday, January 12, 2005 3:04 AM

To: Yael and Avner Badihi

Subject: שוב שלום

 

אני חייב להגיד שכבר הרבה זמן לא הזלתי דמעות ובטח שלא תיארתי לעצמי שזה יקרה באינטרנט-קפה בברילוצ'ה בדרום ארגנטינה. המכתב שלכם ממש חיזק אותי. לפעמים כשחושבים על קשר שכזה בלתי מובן עם היקרים שאינם זה נראה לפעמים ילדותי או מתנשא או לפחות מאין "זר לא יבין זאת" וממש הוקל לי שאני לא היחיד שמרגיש את נוכחותם דווקא ברגעים הכי לא צפויים.

מעבר לכך רק כדי לעדכן אתכם  (הרי אתם חלק מהמשפחה שלי) אז אני עכשיו

בברילוצ'ה שהיא עיר מדהימה ביופייה בדרום ארגנטינה. היא נקראת גם בירת פטגונייה שעלייה בטח שמעתם. אני ואוהד מטיילים ונהנים וכנראה שביום יומיים הקרובים נתחיל להדרים לכיוון אושוויה שהיא העיר הדרומית בעולם. היא ממוקמת באזור שנקרא ארץ האש והיא נקראת גם הקצה של העולם. המסע הזה ייקח לנו שבועיים באוטו, באוטובוס, וכמובן הרבה ברגל.

אני מבטיח לשתף בעוד חוויות טובות כקשות ולו רק בתנאי שתהיו בקשר

 

אבי

 

 

 

 

From: Yael and Avner Badihi

Sent: Wednesday, January 12, 2005 1:52 PM

To: avi koren

Subject: RE: שוב שלום

 

אבי יקירנו

 

תמשיך לכתוב לנו כמה שרק תצליח.

אנחנו מטיילים איתך.

 

יעל

 

 

From: avi koren]

Sent: Sunday, January 23, 2005 12:46 AM

To: Yael and Avner Badihi

Subject: הולה

 

יעל ואבנר היקרים

טוב אני מקווה שאני לא אתפזר בסיפור שלי אבל אני חושב שחשוב שתשמעו את כל הפרטים.

אחרי המייל האחרון שלכם החלטתי שאני אנסה להאמין שאכן יש השגחה מעלינו בעיקר של יקירנו שאינם. המשכתי לטייל לי ביבשת. בעשרה ימים האחרונים שכרנו רכב כדי לעשות את הקרטרה אוסטרל. אני ואוהד ועוד שלוש בנות שאני מכיר מתל אביב. הקרטרה היא דרך עפר מדהימה ביופייה שעוברת בכל צ'ילה. באמצע הדרך מארגנטינה לצ'ילה אוהד גילה שהוא איבד את הדרכון וחזר לבואנוס איירס ואנוכי נשארתי עם שלושת הבנות. לפי המנטרה השחוקה שהכל מידי שמיים החלטתי שאכן הכל לטובה. דבר ראשון למדתי שיעור קצר על סבלנות- המין היפה הוא גם המין הקשה.

בכל מקרה שתיים מהבנות ירדו בנקודה שקבענו מראש ואני ועוד בחורה התחלנו את הנסיעה חזרה לעיר שנקראת פוקון על מנת להחזיר את הרכב. הדרך גם כן יפיפייה אבל זה לא העיקר.

נסענו את הדרך חזרה בארגנטינה שמקבילה לצ'ילה על מנת לנסוע בדרכים סלולות ולא רק בדרכי עפר.

פוקון נמצאת בצ'ילה ולכן היינו צריכים לחזור שוב לצ'ילה מארגנטינה. אני מקווה

שלא בלבלתי אתכם.

בכל מקרה עברנו את תחנת הגבול הארגנטינאיות בשמונה בערב בידיעה שתחנת הגבול הצ'יליאנית נמצאת במרחק 60 ק"מ משם. הדרך הייתה כל כך קשה ותנאי הראות היו אפסיים בגלל גשם מטורף שירד. ידענו שהגבול הצ'יליאני נסגר בעשר ולכן היינו חייבים למהר. אבל איך תמהר כשאתה נוסע על 30 קמ"ש או פחות. בכל מקרה נסענו בתוך יערות גשם מטורפים ואין גבול ברקע. אחרי שעתיים של נסיעת שטח קשה מאוד התחלתי להישבר. הדרך הייתה כל כך קשה והתקווה כל כך קטנה. המון מחשבות עוברות בראש ולאט לאט הייאוש שהוא בדרך כלל חזק מהתקווה משתלט. באיזו שהוא שלב הסתכלתי לשמיים וביקשתי משחר וגיל שיעזרו לי. חשבתי על שחר ואמרתי לעצמי שהוא אחד מנהגי השטח הטובים שהכרתי אז שיעזור לי, וביקשתי מגיל שתמיד הכרתי אותו בתור אחד שיודע למצוא את הטוב בכל מצב ולצאת מכל מצב בחיוך שיעזור לי. ואיך שאני מבקש את זה בלב אני ואורן רואים שלט שאומר ברוכים הבאים לצ'ילה תחנת גבול עוד שני קילומטר.

כל כך שמחנו כי שנינו היינו עייפים ואני נהגתי כבר איזה שמונה שעות רצוף. אז

הגענו לתחנה ואפילו עברנו את הגבול למרות שלתדהמתנו הוא נסגר כבר בשמונה שעתיים קודם. ואיך שחצינו את התחנה אמרתי לאורן שתדעי שזה בגלל שיש לנו השגחה מלמעלה היא לא הבינה אבל לא היה לי חשק לשתף אותה אז היא חשבה שאני מדבר על אלוהים. לא נורא אולי היא תתקרב לדת סתם.

זהו שתדעו שגיל עדיין מטייל איתי בפנים כנראה שהוא בוחר להתגלות ברגעים הקשים כי הוא יודע ששם אני הכי צריך אותו כמו כולנו.

שיהיה לכם שבוע טוב כי בטח תקבלו את זה ביום ראשון- ומחכה לשמוע מכם

 

אבי קורן

 

 

From: Yael and Avner Badihi

Sent: Sunday, January 23, 2005 11:32 PM

To: avi koren

Subject: RE: הולה

 

אבי החמוד שלנו,

כך אנחנו קוראים לך בינתיים...

 

כל מכתב שלך מודפס כך שתוכל אחר-כך לקרא ברצף את קורותיך...

 

זה ממש מרגש אותנו לקרא כל מה שאתה כותב. זו דרישת שלום מגיל,כל פעם. זה ממש מדהים. וזה משמח אותנו מאד להרגיש את השמחה שלך בתחושת הקשר. עבורנו, הפעמים בהן אנחנו בקשר עם גיל, כשתחזור נספר לך, אלו הם רגעים של חסד שנותנים כוח לחיות.

 

ביומיום שלנו, יורד גשם נהדר כבר כמה ימים. איזה כף! אנחנו אנשי גשם. מחר אבנר טס לשבוע לארצות הברית. שאר הדברים כרגיל.

 

עוד ערוץ עומד לשדר כתבה על הגילגולון. זה עושה לנו טוב על הלב.

 

להתראות

 

וסע בזהירות!

 

שלך

יעל ואבנר

 

 

 

 

From: avi koren

Sent: Monday, January 24, 2005 6:52 PM

To: Yael and Avner Badihi

Subject: small favor

 

 

I don't have a lot of time but I need a small favor. In Gil's memory book in the end there is a kadish in Hebrew and in aramic. Since  Shahar's and Gil's annual memorial day are coming up I would really love to read that where ever I will be. If you can send this to me I will be more than grateful send my regards to Avner and may he have a great flight

bye for now

avi

 

 

From: Yael Badihi <Yael and Avner Badihi

To: avi koren <koren23_7@hotmail.com

Subject: RE: small favor

Date: Wed, 02 Feb 2005 01:38:05 +0200

 

Very Dear Avi

No problem

It is in Hebrew so I will make a PDF document that can be opened in any Language on any computer, or I can send it to you by fax

How are you? Here it rains a lot, we enjoy the rain everything looks Clean and fresh

We think about you a lot

Enjoy and take care of yourself

 

Avner and Yaeli

 

 

 

From: avi koren

Sent: Wednesday, February 02, 2005 2:23 AM

To: Yael and Avner Badihi

Subject: RE: small favor

 

Hi yael

I am going on a trek so I will get in touch with you next week so you would send me the file have a good weekend and thanks in advance

avi

Ohad says Hola too

 

From: Yael and Avner Badihi]

Sent: Saturday, February 05, 2005 2:25 PM

To: avi koren

Subject: RE: small favor

 

Dear Avi

We Sent the file ,please let us know if you got it

Hola

Yael and Avner

 

 

 

 

Sent: Friday, March 11, 2005 2:18 AM

To: Yael and Avner Badihi

Subject: איתכם גם מרחוק

 

יעל ואבנר היקרים

אני במרחק של למעלה מעשרת אלפים ק"מ ממושב נטף ומושב הנצח של גיל אך יחד עם זאת אני איתכם בלב. זו פעם השנייה בחודשיים וחצי האחרונים שאני כל כך מתגעגע להיות בארץ. כל כך רוצה להיות איתכם. לתת כתף, לא להגיד מילה רק לעמוד בצד ולקחת חלק.

לא להגיד משתתף בצער, או ללחוץ יד בחוזק אלא רק לחלוק את הרגעים האינטימיים  האלו שגיל הותיר לנו לחוות.

כפי שאתם יודעים אני וגיל עברנו את כל המסלול ביחד ואת קורס הקצינים וההשלמה.

כמעט תמיד באותו הצוות או באותו החדר. שותפים לאותם החוויות, הקשיים והאתגרים.

שנינו הגענו מרקעים שונים, עבר שונה ויחד עם זאת חלקנו עולם מצומצם שחשבנו

שיחודי רק לנו. למדתי מגיל הרבה על אמוציונאליות ותושייה, על מסירות לאמונה  בצדקת הדרך ועל היכולת של האחד להשפיע. קיוויתי שהצלחתי לגרום לו לחייך כשהיה לוקח דברים ללב, להרגיע אותו כשהתעצבן על מפקד זה או אחר ובכלל להיות שותף למסע  ששנינו צעדנו בו. אחרי קורס הקצינים התפצלו דרכנו ונפגשו רק לעיתים רחוקות.

היינו מתראים באירועי שריון כאלה ואחרים . יושבים ביחד, חולקים סיגריה

וחוויות. הוא היה מספר לי על מפקדים ששלחתי מקורס מט"קים אני הייתי מספר על חייליו שעושים את דרכם בקורס. היינו צוחקים על העבר ומייחלים לעתיד.

בוקר נפילתו לא נשכח ממני. את ההודעה קיבלתי מחבר משותף. הייתי בשטחי הכינוס של  כיסופים לפני מבצע גדול בעזה בעקבות פיגוע זה או אחר שאירע. כבר אז ידעתי שלא אוכל ללוותו בדרכו האחרונה. אך הוא ידע שהוא ילווה אותי כל חיי. גיל הוא החבר הראשון שאיבדתי. הראשון שהגדיר לי את המשמעות של המילה חלל. ההבנה שהחלל הינו החלל שנפער בנו, אלא שנשארו.

אני מספר לכם כל זה שתדעו שלמרות ששלוש שנים חלפו  והוא אינו איתנו, הוא תמיד איתנו. אינני אדם דתי אך לעיתים חוזרת התחושה כאילו הוא מלווה אותנו מלמעלה ויודע לעזור ולכוון אותנו בדרכו המיוחדת.

למרות הכעס על חסרונו אני אסיר תודה על ההזדמנות להכיר אותו וללמוד שיעורים קצרים על החיים.

אני מבטיח לומר קדיש מחר על גדותיו של נהר "ריו אסול" היפיפייה ששוכן ליד עיירה קטנה וציורית בשם אל בולסון. להתייחד ולו לרגע עם גיל בטבע המוריק והיפהפה כמו שגיל אהב.

אני מחבק אתכם מרחוק ובליבי אתכם

אוהב

 

אבי קורן

 

 

 

Sent: Sunday, March 13, 2005 8:59 PM

To: 'avi koren'

Subject: RE: איתכם גם מרחוק

 

אבי יקירנו

 

למרות שדברנו לפני שקראתי את האימייל שלך, אני מאד מתרגשת. יש בך טוב לב כל כך גדול וגם רגישות כל כך גדולה. אני מאחלת לך שתכונות אלה יפתחו לך פתח לחוות את החיים בעוצמה ובשמחה.

 

רבי נחמן מברסלב אומר שלחיות בשמחה זה: להרגיש בריא, ומלא אנרגיה, לראות בכל אדם את הטוב שבו, ובנוגע אליך - כל מה שמזמנים לך החיים הם הרפתקה אפשרית וחביבה...

 

כשצלצלת אלינו ביום שישי, היינו כבר לבד בבית, אחרי שהלכו מבקרינו. שרועים על הספה, מותשים. אולי הבחנת בכך שלא הייתה אנרגיה בצליל קולנו. כל כך שמחת אותנו בשיחת הטלפון הזו.

 

מאחלת לך, גם בשם אבנר, המשך טיול טוב ושתשוב אלינו בריא ושלם!

 

יעל